[ המלצה מאת מיכל קרמניאן-פרי ] בשנת 1959 נתקל הסופר טרומן קפוטה בידיעה קצרה בעיתון, המדווחת על אודות רצח איכר ושלושה מבני משפחתו, בחווה בכפר הולקומב שבקנזס. הידיעה עוררה את סקרנותו והוא גמר אומר לנסוע לקנזס ולחקור את הפרשה. הוא הגיע להולקומב והתיידד שם עם אנשי הכפר, ששיתפו אותו בתחושותיהם ובהיכרותם עם המשפחה שנרצחה, באופן בו ניתן היה לשרטט את דיוקן ארבעת הנרצחים – הֶרבּ קלאטר, בעל החווה, אשתו הדיכאונית בוני וילדיהם המוצלחים – ננסי וקניון. קפוטה אף יצר קשר עם הרוצחים (ששהו בבית הסוהר) ובילה שעות ארוכות בשיחות עמם. התוצר של חקירתו המעמיקה של קפוטה פורסם תחילה בארבעה חלקים בעיתון ניו יורקר ב-1965, ולאחר מכן בספר המרתק 'בדם קר' – אותו כינה קפוטה 'רומן לא בדיוני'. כל זאת מתואר על ידי בוב קולאצ'לו באחרית הדבר של הספר, היוצא כעת לאור במהדורה מחודשת.
חוויית הקריאה בספר אכן גורמת לקורא לחוש לרגעים כי הוא קורא דיווח עיתונאי יסודי, ושוקע בתוך תעלומת הרצח בדומה לקריאה בספר מתח משובח. לרגעים אחרים, חש הקורא כי בעצם מדובר ברומן מורכב המתאר מערכות יחסים שונות ואת קורות חייהן של הדמויות. בתחילה עורך קפוטה לקורא היכרות עם אנשי הכפר, ובעיקר עם הרב קלאטר, בעל החווה האהוד, ומשפחתו. במקביל, עוקב הסופר אחר זוג הרוצחים בדרכם לבצע את המשימה הנתעבת. לאחר הרצח, ממשיכה העלילה לעקוב אחר אנשי הכפר המזועזעים ואחר הדמויות החוקרות את הפרשה, וכן מלווה את הרוצחים ומתארת את קורותיהם. לאורך הקריאה מיטלטל הקורא בין זעזוע מן הרצח ושנאה כלפי הרוצחים, לבין אמפטיה זהירה אליהם, בעת שהוא מתוודע לסיפור חייהם הקשה ולתנאים העלובים בהם הם חיים. מתוך כך עולות שאלות נוקבות ומלוות את הקריאה בספר: האם תולדות חיים אכזריים, הכוללים הורים מזניחים והתעללות בתקופת הילדוּת, מצדיקים פשע נתעב כל כך? האם העונש על פשע שכזה חייב להיות עונש מוות, כלומר 'עין תחת עין ושן תחת שן', או שיש לעצור את מעגל ההרג ולאפשר עונש אחר? אולם השאלה העיקרית, שלא נותנת מנוח לאורך כל הקריאה, היא מדוע – מה היה המניע לרציחתם של ארבעה אנשים חפים מפשע?
זהות הרוצחים ידועה למן ההתחלה, וכן מחשבותיהם והשיחות ביניהם (עד שלעתים נדמה שקפוטה נוסע עמם במכונית ומתעד את הדברים ב'שידור חי') על תכנון הרצח ועל רגשותיהם (או היעדרם). בשום מקום לא מוזכר כל מניע הגיוני למעשה. לאורך כל הקריאה חיכיתי לתפנית בעלילה, דרכה אוכל להתוודע למניע מפתיע שייתן הסבר מניח את הדעת לרצח הנתעב. אולם תפנית כזו לא מגיעה. האמת המצערת היא שלא היה מניע משמעותי לרצח; מה שמעמיד את הסיפור באור מתסכל ומזעזע עוד יותר. לצערי, הסיפור ריאליסטי ואקטואלי – כאשר האכזריות האנושית מופיעה מדי יום – לא בספרי קריאה, כי אם מעל דפי העיתון בצורת רצח, התעללויות בילדים ועוד, לרוב ללא כל סיבה נראית לעין. לפיכך, מעבר לְהיות 'בדם קר' רומן מרתק, הוא מהווה בעיני מסמך חברתי אותנטי חשוב ורלוונטי גם לימינו אנו.

[ מידע על ספרים ] Capote, Truman: בדם קר. סיפור אמיתי על רצח מרובע והשלכותיו. (שפת הספר: עברית) מאנגלית: ליאור שטרנברג. כתר, ירושלים, 2005 (1965). ISBN: 978-965-07-1724-70.